רש"ש על קידושין ס״ד

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מקור קידושין ס״ד
1 נֶאֱמָן לִנְדָרִים, וְלַחֲרָמִים, וּלְהֶקְדֵּשׁוֹת וְלַעֲרָכִים, אֲבָל לֹא לְמַכּוֹת וְלָעוֹנָשִׁין.
2 מַתְנִי׳ ״קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי״, ״קִדַּשְׁתִּיהָ וְגֵרַשְׁתִּיהָ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה״, וַהֲרֵי הִיא קְטַנָּה – נֶאֱמָן. ״קִדַּשְׁתִּיהָ וְגֵרַשְׁתִּיהָ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה״, וַהֲרֵי הִיא גְּדוֹלָה – אֵינוֹ נֶאֱמָן. נִשְׁבֵּית וּפְדִיתִיהָ, בֵּין שֶׁהִיא קְטַנָּה בֵּין שֶׁהִיא גְּדוֹלָה – אֵינוֹ נֶאֱמָן.
3 גְּמָ׳ מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? רֵישָׁא בִּידֵיהּ, סֵיפָא לָאו בִּידֵיהּ.
4 וְלָא? וַהֲרֵי בְּיָדוֹ לְהַשִּׂיאָהּ לְחָלָל, דְּקָא פָסְלַהּ מִכְּהוּנָּה!
5 הָא לָא קַשְׁיָא, כְּרַבִּי דּוֹסְתַּאי בֶּן יְהוּדָה דְּאָמַר: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִקְוֵה טׇהֳרָה לַחֲלָלִין.
6 וַהֲרֵי בְּיָדוֹ לְהַשִּׂיאָהּ לְמַמְזֵר! כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר: אֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּיבֵי לָאוִין.
7 הֲרֵי בְּיָדוֹ לְהַשִּׂיאָהּ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, וּכְרַבִּי סִימַאי, דְּתַנְיָא, רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר: מִן הַכֹּל עוֹשֶׂה רַבִּי עֲקִיבָא מַמְזֵר, חוּץ מֵאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה: ״לֹא יִקָּח... וְלֹא יְחַלֵּל״: – חִלּוּלִים עוֹשֶׂה, וְאֵין עוֹשֶׂה מַמְזֵרִים.
8 כְּרַבִּי יְשֵׁבָב, דְּאָמַר: בּוֹאוּ וְנִצְוַוח עַל עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף שֶׁהָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵין לוֹ בִּיאָה בְּיִשְׂרָאֵל הַוָּלָד מַמְזֵר.
9 הָנִיחָא לְרַבִּי יְשֵׁבָב אִי לְטַעְמֵיהּ דְּנַפְשֵׁיהּ – שַׁפִּיר. אֶלָּא אִי לְאַפּוֹקֵי מִטַּעְמָא דְּרַבִּי סִימַאי קָאָתֵי, הֲרֵי בְּיָדוֹ לְהַשִּׂיאָהּ לְחַיָּיבֵי עֲשֵׂה!
10 אָמַר רַב אָשֵׁי וְתִסְבְּרַאּ רֵישָׁא מִשּׁוּם דִּבְיָדוֹ הוּא? נְהִי דִּבְיָדוֹ לְקַדְּשָׁהּ, בְּיָדוֹ לְגָרְשָׁהּ? וְעוֹד, אִילּוּ אֲמַר הַאי דְּלָא נִיחָא לֵיהּ בְּגַוַּהּ מִי מָצֵי מְקַדֵּשׁ לַהּ נִיהֲלֵיהּ בְּעַל כֻּרְחֵיהּ?
11 אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: רֵישָׁא רַחֲמָנָא הֵימְנֵיהּ, כְּרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: מִנַּיִן לְאָב שֶׁנֶּאֱמָן לֶאֱסוֹר אֶת בִּתּוֹ מִן הַתּוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה״, ״לָאִישׁ״ – אֲסָרָהּ, ״הַזֶּה״ – הִתִּירָהּ.
12 בְּנִישּׂוּאִין הֵימְנֵיהּ רַחֲמָנָא לְאָב, בִּשְׁבוּיָיה לָא הֵימְנֵיהּ.
13 מַתְנִי׳ מִי שֶׁאָמַר בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ ״יֵשׁ לִי בָּנִים״ – נֶאֱמָן. ״יֵשׁ לִי אַחִים״ – אֵינוֹ נֶאֱמָן.
14 גְּמָ׳ אַלְמָא נֶאֱמָן לְהַתִּיר וְאֵין נֶאֱמָן לֶאֱסוֹר. נֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי נָתָן,
15 דְּתַנְיָא: בִּשְׁעַת קִידּוּשִׁין אָמַר יֵשׁ לוֹ בָּנִים, בִּשְׁעַת מִיתָה אָמַר אֵין לוֹ בָּנִים, בִּשְׁעַת קִידּוּשִׁין אָמַר אֵין לוֹ אַחִים, בִּשְׁעַת מִיתָה אָמַר יֵשׁ לוֹ אַחִים – נֶאֱמָן לְהַתִּיר וְאֵין נֶאֱמָן לֶאֱסוֹר, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אַף נֶאֱמָן לֶאֱסוֹר.
16 אָמַר רָבָא: שָׁאנֵי הָתָם, כֵּיוָן דְּבִשְׁעַת מִיתָה קָא הָדַר בֵּיהּ, אֵימָא קוּשְׁטָא קָאָמַר. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְלָאו כָּל דְּכֵן הוּא? הַשְׁתָּא, וּמָה הָתָם דְּקָא מַרַע לֵיהּ לְדִבּוּרֵיהּ, אָמְרַתְּ קוּשְׁטָא קָאָמַר, מַתְנִיתִין, דְּלָא קָא מַרַע לֵיהּ לְדִבּוּרֵיהּ, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?
17 אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: מַתְנִיתִין דְּלָא מוּחְזָק לַן בְּאַחֵי וְלָא מוּחְזָק לַן בִּבְנֵי, דְּאָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּלָא מוּחְזָק לַן בִּבְנֵי וְלָא בְּאַחֵי אָמַר: ״יֵשׁ לִי בָּנִים״ – נֶאֱמָן, ״יֵשׁ לִי אַחִים״ – אֵינוֹ נֶאֱמָן. לָאו כֹּל כְּמִינֵּיהּ דְּאָסַר לַהּ אַכּוּלֵּי עָלְמָא. בָּרַיְיתָא
18 דְּמוּחְזָק לַן בְּאַחֵי וְלָא מוּחְזָק לַן בִּבְנֵי, דְּאָמְרִינַן: ״מָה לִי לְשַׁקֵּר״: מַאי קָאָמַר, לְמִיפְטְרַהּ מִיָּבָם? מָצֵי אֲמַר: פָּטַרְנָא לִךְ בְּגִיטָּא.
19 רַבִּי סָבַר: ״מָה לִי לְשַׁקֵּר״ כִּי עֵדִים דָּמֵי, וְאָתוּ עֵדִים עָקְרִי חֲזָקָה. וְרַבִּי נָתָן סָבַר: ״מָה לִי לְשַׁקֵּר״ כִּי חֲזָקָה דָּמֵי, לָא אַתְיָא חֲזָקָה וְעָקְרָה חֲזָקָה לִגְמָרֵי.
20 מַתְנִי׳ הַמְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ סְתָם – אֵין הַבּוֹגְרוֹת בַּכְּלָל. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִּיתֵּי בָנוֹת מִשְׁתֵּי נָשִׁים, וְאָמַר: ״קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַגְּדוֹלָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת, אוֹ גְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, אוֹ קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִן הַגְּדוֹלוֹת שֶׁבַּקְּטַנּוֹת״ – כּוּלָּן אֲסוּרוֹת חוּץ מִן הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כּוּלָּן מוּתָּרוֹת, חוּץ מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת.
21 ״קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַקְּטַנָּה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם קְטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, אוֹ קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת, אוֹ גְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת שֶׁהִיא קְטַנָּה מִן הַקְּטַנּוֹת שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת״ – כּוּלָּן אֲסוּרוֹת חוּץ מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כּוּלָּן מוּתָּרוֹת, חוּץ מִן הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת.
22 גְּמָ׳ הָא קְטַנּוֹת בַּכְּלָל,
23 שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ: קִידּוּשִׁין שֶׁאֵין מְסוּרִים לְבִיאָה, הָווּ קִידּוּשִׁין! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּשֶׁאֵין שָׁם אֶלָּא גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה.
24 וְהָא ״בּוֹגְרוֹת״ קָתָנֵי! מַאי בּוֹגְרוֹת – בּוֹגְרוֹת דְּעָלְמָא.
25 פְּשִׁיטָא, בּוֹגְרוֹת מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, דְּשַׁוִּיתֵיהּ שָׁלִיחַ, מַהוּ דְּתֵימָא: כִּי מְקַבֵּל קִידּוּשֵׁי אַדַּעְתָּא דִידַהּ קָא מְקַבֵּל, קָא מַשְׁמַע לַן: לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ מִידֵּי דְּאִית לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ, וְעָבֵיד מִידֵּי דְּלֵית לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ.
26 מִי לָא עָסְקִינַן דְּאָמְרָה לֵיהּ: ״קִדּוּשַׁיי לָךְ״? אֲפִילּוּ הָכִי, לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ מִצְוָה דְּרַמְיָא עֲלֵיהּ וְעָבֵיד מִצְוָה דְּלָא רַמְיָא עֲלֵיהּ.
27 מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִּיתֵּי בָנוֹת. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא, בְּהָךְ קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר דְּכֵיוָן דְּאִיכָּא זוּטְרָא מִינַּהּ לְהָךְ גְּדוֹלָה קָרֵי לַהּ,
28 אֲבָל בְּהָא, אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי דִּ״קְטַנָּה״ – לְהָךְ קְטַנָּה דְּכוּלְּהוּ קָרֵי לַהּ. וְאִי אִיתְּמַר בְּהָא, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֲבָל בְּהָךְ, אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר, צְרִיכָא.
29 לְמֵימְרָא דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר: מַחֵית אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ לִסְפֵיקָא, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: לָא מַחֵית אִינִישׁ לִסְפֵיקָא. וְהָאִיפְכָּא שָׁמְעִינַן לְהוּ, דִּתְנַן: הַנּוֹדֵר ״עַד הַפֶּסַח״ – אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ, ״עַד שֶׁיְּהֵא פֶּסַח״ – אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא,
30 ״עַד פְּנֵי פֶסַח״ – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: עַד שֶׁיֵּצֵא.
31 אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר אַבְדִּימִי אָמַר רַב: מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה. וְהָתַנְיָא: זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ, וְאָמַר: ״עַד פְּנֵי״ – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: עַד שֶׁיָּצָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּגִּיעַ.
32 אָמַר אַבָּיֵי: מַחֲלוֹקֶת בִּשְׁתֵּי כִּיתֵּי בָנוֹת, אֲבָל בְּכַת אַחַת – דִּבְרֵי הַכֹּל גְּדוֹלָה מַמָּשׁ, קְטַנָּה מַמָּשׁ, אֶמְצָעִית בִּשְׁמָהּ קָרֵי לַהּ.
33 אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה לְאַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה,
פירוש רש"ש על קידושין ס״ד
1 רש"י במשנה ד"ה יש לי אחים. כצ"ל:
2 רש"י ד"ה דלא מוחזק לן. ואי אתי אח כו' לאו כל כמיני' כו'. עי' רש"א. ול"נ דלישנא דלאו כל כמיני' אין מובנו כאן דלא נאמינו אלא דאין בו כח בזה לאוסרה אפי' אם הוא אומר אמת ואפי' אם באו עדים ורש"י ל"ד נקט ואמר כו' דכה"ג לעיל נ דכיון דאתניי' לאו כל כמינה כו' דע"כ ר"ל על כוונה זו דפרישית דאל"כ הל"ל דשוית אנפשה חתיכה דאיסורא. גם מש"כ דדברי הרא"ש אינן עולין לתירוץ הב' דהתוס' לקמן. י"ל דל"ד דהכא כיון דכבר המנוהו שוב אין לאסרה:
3 תד"ה רבי. אע"ג דאסור לגרש בג"י כו'. כצ"ל ותיבת הדר שייכא לקמן בראש שורה ג':
4 במשנה או קטנה שבגדולות שהיא גדולה מן הגדולה שבקטנות. כצ"ל:
5 שם שהיא קטנה מן הקטנה שבגדולות. כצ"ל:
6 שם רי"א כו' חוץ מן הקטנה שבקטנות. כצ"ל:
7 רש"י ד"ה משתי נשים. שנשא שניה לאחר מיתת הראשונה. דבהאי גוונא כל כת הראשונה גדולה אפי' מגדולה של שניה. משא"כ בנשא שניה בחיי ראשונה לא פסיקא מלתא:
8 בתוי"ט ד"ה ואמר. ולשון הרמב"ם כו' ובשעת הקדושין כו' וא"נ שנתכוון כו'. הרמב"ם ודאי לא נתכוון למידק אבל אם פירש כו' כיון שפסק כר"י דאין אסורה אלא גדולה שבגדולות ואין כאן ספק. ופשוט דגם הר"ן לא נתכוון רק כיון דפסקינן כאביי בקדושין שא"מ לביאה דהוו קדושין לכן פי' דאפי' בכה"ג ר"מ ס"ל דכולן אסורות ול"ת דוקא כשהוכרו ולבסוף נתערבו כדמוקמינן לעיל אליבא דרבא:
9 גמרא לא שביק אינש מצוה דרמיא עלוהי כו'. נראה דלפ"ז כש"כ קטנות דאינן בכלל דהא בהו איסורא נמי איכא לעיל רפ"ב ודנקיט לעיל קטנה לאו דוקא אלא הכוונה על נערה וכלפי אחותה הבוגרת ק"ל קטנה וכה"ג מצינו טובא. ולפ"ז ל"ד הרע"ב במש"כ אבל הקטנות והנערות כולן צריכות גט. הוסיף נערות על לשון הגמרא וגרע. אמנם לפ"ז יש לדקדק טובא בדינא דב' כתי בנות אם נאמר דגם שם אין הבוגרות והקטנות בכלל הספק עי' בתוי"ט בהעתקת לשון הב"י לא משכחת לה ב' בנות מאשה אחת שתיהן נערות דהרי משך ימי נערות אינן אלא ו' חדשים ואינן כדי עיבור. אם לא בתאומים או דהגדולה איחרה בהבאת סימניה. או דגם לנערה לא הודיע מהקדושין שתתרצה וא"כ ממ"נ עביד איסורא וא"ש גם דברי הרע"ב: